תקשורת

יבדוק, יבדוק בפנימיותו את פנימיותו כלפי עצמו, האם נותן רגש לקיומו או מחפש את הרגש לקיומו בחוץ אצל אחרים, חיפוש הרגש לקיום אצל הזולת יוצר תלות, נוצרת התניה, קורית לא פעם אצל זוג וכאשר חס וחלילה מחולשה של אחד, לא מתקבל הרגש לקיום אצל השני, נסגר גם השני.
מדיוק מתחיל יפתח הלומד חיבורו לעצמו ויזכה לזרימת רגש לקיומו מתוכו בחיבור עליון. והנה איננו מותנה באחר וחיות פנימית איננה מותנית בדיוקו של אחר, ממקום זה יכול להיות בנתינה על נקי, בשמחה ולא פחד ועצמתו המתפתחת מוקרנת ומלמדת ומורה על קיום מציאות חדשה, על דיוק מתפשט.
הרצון המהותי לדיוק מכוון את הלומד בעשייתו ההכרתית להתנקותו. הרצון המהותי מכוון וממקד ומאפשר ללומד לנסח לעצמו דרך מילות מהות שבתמצותן את שרוצים להגיד.
הדיבור, האמירה, היא השער הגשמי הראשון לתקשורת עם הזולת. כאשר נמצא מול בחירתו לתקשר עם הזולת בצורה שתקרב, נדרש לדיוק. דיוק הינו רב ממדי. הוא משלב שכל, הוא כולל את הרגשי-נפשי, הוא נשען על הרוגע הפיסי, הוא מחובר להתכוונות טובה ועוד ועוד.
כאשר דיבורו נושא מהות וכוונתו טובה, קל דיוקו. דיוק נושא שמחה. הווה אומר – שכאשר מדייק, מתפשטת בפנימיותו שמחה. תדר טוב שוטף את המערכת הפנימית מצד אל צד. על פי שמחתו יבין כי דייק.
לעיתים, גם כאשר מדייק, עדיין זולתו מולו עמוס. ואין דיוקו הטוב מספיק על מנת להוציא את האחר מבחירתו בעומס. אל לו ללומד לקחת אחריות על מצב זה, שהוא בבחינת התערבות בעומס של אחר ומהווה פלישה לשדה האישי שלו. יתחבר לשמחתו מדיוקו ועם תדר זה ימשיך. מפה התחזקותו, מפה כוחו, ומשמחתו – הסכמת לבו לדייק עוד. וכשמדייק – מתחזק. וכשמתחזק – בעשייתו הטובה עולה במדרגתה הרוחנית, יגיע למדרגה בה דיוקו יעבור ויפרוץ חסימותיו של אחר ויעורר את רצונו המהותי לדייק גם כן. כפי שנאמר – שיחה מלב אל לב.
לא ייתן להפרתו של האחר להוריד את רצונו המהותי לדייק ולהתקרב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *