קשב בו-זמני

קשב נקי, חיבור לשורש מהותה של הנפש, קשב לעצמו לפנימיותו ולזולת בו זמנית. קשב הינו מקום של נתינת רגש לקיומי ולקיומו של האחר. קשב נקי זהו בבחינת כבד את הזולת, מקבל את הזולת במקומו כמו שהוא וממקום פנימי עמוק פותח מרחב למילותיו, מקבלן כפי שהן ללא ריב עמהן ומגיב אך ורק לאחר סוף דיבורו של השני. נתינה ביופייה.
קשב נקי פועל מתוך יופי פנימי ומשפר את מאזן היופי והכיעור שבנפש.
כאשר מאזן זה הוא חיובי אדם נמצא בבניה ובהתקדמות בעלייתו. כשהמאזן שלילי גובר הכיעור על היופי, אדם מאבד את חיותו, עייף, חולה, קשה.
על מנת למשוך את המאזן למקומו הטוב אנו מחזקים מקומות טובים בכוונה טובה ובעשיית טוב ולא בהכרח לנושא שלדעתנו אנחנו נדרשים לענות לו.
חיזוק הטוב, חיבור ליופי, פתיחת מרחב, אין הנפש זקוקה ליותר וממקום זה קל ונעים לתת מן הטוב למשפחה ולאחרים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *