עשייה

מאחר שאין עלייה במדרגה הרוחנית אלא בעשייה, התפתחות הנפש מחייבת עשייה. וכאשר עשייה מדויקת התיקון נעשה מתוך שמחה, מתוך רוגע, מתוך אמונה. כאשר כך, נמצא אדם בנתינה נקייה של רגש לקיומו. לכל עשייה ישנו הזמן הראוי לה. לעתים חלון העשייה הנו קצר ולעתים יכול לארוך שנים, אך אם לא עשינו בזמן המיועד לעשייה – לא מימשנו. הפרטים האישיים הם עניין להבנתו ולבחירתו של כל לומד. עשייה מתוך כישרונותיו המולדים קלה ומהנה. מאחר והעתיד עלום ואין לנו ידיעה על הבאות הרי עיקר הבחירות שלנו הן מתוך תחושה פנימית בחיבור לאמת הפנימית הוודאית שלנו. הדיוק שלנו, שם ההתפתחות שלנו, ומאחר שהפרטים החיצוניים הם משניים יכול הלומד לממש את תכליתו ביותר מאשר מסלול יחיד ועפ"י בחירותיו נפתחים המסלולים לפניו – או נסגרים.
אין דיוק אלא בעכשווי והתיקון נעשה ללא מאמץ ואין עלייה במדרגה הרוחנית אלא בעשייה.
חיבור למשולש הנו מבחינת כלי הכרתי, מעין מצפן, המאשר לי שאני במסלול מימוש תכלית החיים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *