עיוורון הפחד

האחיזה בפחד מנציחה עומסים. השכל הפשוט מבין, מקבל, מסביר זאת ללא מאמץ. אך הלב סגור מפחד. ולכאורה טועה הלומד לחשוב כי לא יכול, ואז שבוי בפחדיו. הפחד הוא הבחירה בפחד והבחירה החוזרת בפחד היא האחיזה שבבחירה בפחד. זה איננו מקום הגיוני ולכן לא נדרש להסבר שכלי. הפחד רגיל אצלנו מרישומים קשים מילדות שנעשו על מנת לחזק עומס זה על מנת שיוכל הלומד הבוגר להתפתח בתיקונו. האחיזה בפחד היא הבחירה מעומס. זה ההרגל ברוב המקרים והשכל מסביר. מסביר למה זה נכון, למה זה צודק. מסביר שאין ברירה. והכל הסתר פשוט, עיוורון בראיה, אחיזה בעומס. ממקומו הטוב ישתמש הלומד בכלי ההכרתי הנקרא רצון מהותי. זה איננו הרצון הקטן, זה איננו הרצון בהפרזה, זהו רצון מהותי. רצון לטוב הבא מהכרה בטוב ומוליד התכוונות לטוב. תדר זה פותח שמים וארץ, תדר של גאולה אישית. היישום בפועל ביחסי ויתקדם הלומד כיכולתו, כמידתו ולא יוותר כי תפארתו בדיוקו, בחוסר ויתורו, בנתינתו הטובה לעצמו ולאחרים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *