סליחות | חודש אלול

סליחה הוא תדר פנימי שקשור להרפיה מאחיזות. הרפיה, אשר מרפאה. היכולת של הלומד לבקש סליחה ולתת סליחה כשמבקשים ממנו, יוצרת ריפוי של שריטות, חסימות, עומסים. השימוש בסליחה בא על מנת לפרוע חובות רוחניים. כאשר אדם פוגע בחברו הוא יוצר חוב רוחני ומאחר שאין הפרה של האחד מהווה את ההצדקה של השני להפרה, נוכל להבין שחוב רוחני לא מתקזז מול חוב רוחני של השני כלפי. רוב הפגיעות מכילות בתוכן פלישה לשדה האישי. אדם שנפגע מכך שאחר פלש לשדה האישי שלו ועשה בו כבתוך שלו, בוודאי לא ירצה לפגוש את הפוגע מחדש בסביבתו. אבל, אם הפוגע משיג בהבנתו שהינו בעל חוב רוחני ורוצה לבקש את סליחת הנפגע, הוא שוב מוצא את עצמו פולש לשדה האישי של הנפגע. היהדות קוצבת את בקשת הסליחה לשלוש פעמים, שזו מידת החסד, מידת הדין כנראה לא הייתה מרשה אפילו פעם אחת. בקשת סליחה לא יכולה להיעשות מתוך אגו, היא נעשית בישרות לב, בהנמכת קומה ובישרות רוח. והיה ואם אחרי שלוש פעמים לא נסלח, נשאר החוב הרוחני ואין רשות לפוגע להמשיך. קיים מקום נוסף בו מתבטאת הסליחה, קורה שאדם פוגע בנפשו, כשאדם כועס, נפגע, מתייאש, פוחד, מכניס ספקות לפנימיותו – הוא פוגע בנפשו. ומאחר שנפשו של אדם היא פיקדון עליון, עומדים אנחנו בראש השנה וביום הכיפורים ומבקשים סליחה מרחמי שמיים על הפגיעות שפגענו בנפש ובנשמה. פגיעות רבות יש כמו לשון הרע, הוצאת דיבה, הוצאת רכיל, עיניים רמות, גבהות לב, עזות מצח, קשיות עורף ועוד ועוד. כאשר אנחנו באים לבקש סליחה מול בורא עולם, חייבת להיות התכוונות מלאה. אך אין זה מספיק. מתחייבת גם הסכמת הלב להיות בקבלה אל האור העליון החוזר אלינו, ולעיתים קורה שלא מתקיימת והאדם אוחז בעומס ולא באמת מקבל את רחמי שמיים, כי לא מגיע לו, כי ראוי הוא לעונש בעיניו וכו. ואז לא מתקיים תדר הסליחה.
סליחה מביאה להתקרבות בין שני אנשים. סליחה של אדם לעצמו מביאה להתקרבות פנימית מחזקת כי נוצר חיבור.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *