סוכות | ט"ו – כ"א תשרי

בנשימות חדוה (ח' פעמים שואפים. ד' פעמים עוצרים. ו' פעמים נושפים. ה' פעמים עוצרים. וחוזר חלילה שבע פעמים) אני מנקה את המערכת, מוריד את הרעש מוריד עצבנות. נשימה-נשמה.
לא משנה כמה מדייקים בספירה, הנקודה שמורידים רעש, מתחברים למקום הפנימי הנקי.
מהמקום הפנימי אני מסוגל להיות קשוב לעצמי ולאחר כשאני שקט אני יכול להתייחס לאחר, לראות ולעצור.
כך אפשר להתחבר לאורות המקיפים, כל אחד על פי מידתו רצונו והבנתו.
מקבל עצמו במקומו, לא תוקף, לא נסוג, אלא עומד על מקומו בפשטות ומרגיש את דיוקו, וממקום שמרגיש את מקומו יכול לדייק גם לאחרים, וכשמדייק לאחרים יכול לדייק גם לעצמו.
ומכאן נמשך דיוק כחוט, חיבור מדהים נושא קשב ונתינה נושא רוך ומתקבל בלב המקשיב.
דרך מקום שקט ומופלא זה יכול לעשות את תיקונו.
בישיבתו בסוכה יכול לעשות את תיקונו בקלות יתרה, יש עזרה משמיים.
אורות מקיפים, מקיפים את הנוכחים כמו ענני הכבוד שהקיפו את ישראל ביציאת מצריים.
מכל ארבע רוחות שמיים מלמעלה ומלמטה השפעת הקדושה.
נאמר כי במקום שהקדושה גבוהה גם הטומאה נמצא במיטבה כי הטומאה ניזונה מהקדושה והטומאה נמצא בפרצות שנפרוץ אנחנו בגדר השדה האישי שלנו.
זה לא יקרה בסוכה ופה אפשר להתרפק על קדושה בלי חשש כי הגנת הסוכה מגינה עלינו.
בסוכה אנחנו מקבלים אושפיזין עילאיים- אברהם יצחק יעקב משה אהרון יוסף ודוד שכל אחד מהם עומד כנגד ספירה אחרת משבע הספירות התחתונות.
חסד – אברהם,
גבורה – יצחק,
תפארת – יעקב,
נצח – משה,
הוד – אהרון,
יסוד – יוסף,
מלכות – דוד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *