נאמנות לבחירה

בבסיס הבחירה נמצאת הבחירה לבחור, כאשר הלומד בוחר לבחור, נוצרת בחירה.
את הבחירה יש לעשות בדיבור ו/או בעשייה, בכך, הבחירה למעשה יצאה מרשותו הבלבדית של הלומד, ואז נושאת קיום משלה.
הבחירה הראשונה היא לבחור בבחירה. לא פעם חווה הלומד קושי בבחירה שבבחירה.
הלומד חווה קושי שחוסם אותו מלבחור. קושי זה מתורגם לספקות, היסוס, פחדים ורתיעה מהמחויבות המתלווה אל הבחירה. על-מנת שתהיה הסכמת הלב לבחור נדרש הלומד ללקיחת אחריות. הלומד הבוגר האחראי יודע ומחויב לעצמו שלא להתעלם או לברוח מקושי הנולד מעצם הבחירה. ובעצם ממחויבותו זו לבחור, מתחיל להתחבר למשמעות של נאמנותו לבחירה.
נאמנות לבחירה איננה היצמדות עיוורת לפרטים חיצוניים. זו הנאמנות למהותו של הלומד.
הבחירה האמיתית היא תמיד תדר הכרתי פנימי שכמובן מתורגם לפרטים חיצוניים, אבל אין חד-ערכיות בין הפרטים החיצוניים, לתדר הבחירה המהותית.
הנאמנות שהלומד אמור להתחבר אליה היא נאמנות לבחירתו ההכרתית ולא לפרטים החיצוניים. ובהחלט יכולים לקרות מקרים שבהם הפרטים החיצוניים משתנים ביוזמתו של הבוחר. שוב מתוך אותה נאמנות לבחירתו ההכרתית.
נאמנות לבחירה מחייבת את הלומד להיות בקשב פנימי למתרחש הנובע מבחירתו. ומתוך צפייה מתמשכת ובדיקה מעמיקה עלול הלומד לגלות שבחירתו התאימה למדרגתו הקודמת, והיא מציבה סתירה למדרגתו העכשווית. במקרים אלה יבחר הלומד בחירה חדשה ויממש את נאמנותו לבחירתו החדשה.
על-מנת שבחירתו תהיה נושאת דיוק, יפגוש הלומד, מתוך צפייה עמוקה את מקומו ההכרתי.
הבחירה הנכונה תמיד מתחילה שם.
חשוב לא לטעות, ולא להיכנס למקום של ניסוח ההבנה ו/או הבחירה המהותית מתוך המכלול של הפרטים החיצוניים.
כאשר בוחר ממהות, מתחבר בקלות אל מקומו, אל בחירתו, ורק אחרי שניסח את בחירתו זו, יתרגם אותה לעשייה גשמית כהבנתו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *