מרחב פנוי מעומס

מתוך לימוד מתמשך, הכרת הטוב ודיוקים רבים קורה לא פעם שהעומס איננו באמת מוכר.
היכולת להימצא במקום עמוס ומקבל עצמי כמפר ויוצר תיחום, תיחום לעצמי כמקום פנוי מעומס בתוך מרחב עמוס, מקום מוגן בתוך הסערה.
מקום זה מאפשר עשייה הכרתית, מאפשר הרגעת המערכת, יציאה מתסכול ומאפשר שלא להיכנס למלכודת הרגילה שמה שאני עושה אינו מספיק טוב ושהעשייה המצומצמת שלי גורמת לכעס, תסכול ודחיית עצמי.
במקום התקין מקבל עצמי כמפר מקבל מקומי באשר נמצא, לא נאבק, לא מתחכם וגם לא נותן לכעס מתמשך להתחבר לכל חלקה טובה. לא מוותר. מכאן מתחילה צמיחה. הנבטה של עשייה הכרתית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *