מרחב הרצון המהותי

מהמקום הפנימי של הרצון המהותי, שמתחיל להשתחרר ולעלות להכרה, מתחילה מהות חדשה. על מנת לאפשר למרחב להתרחש בפנימיות, כאותה פרישת כנפיים המתוארת, מתוך חיבור של לב ושכל, מתוך חיבור לזמן, יצירת מרחב בזמן ובנוכחות מול המתרחש. משם ניתן לתחם מתוך קבלה מלאה, קשרים עַבָריים שחוסמים רצונות של הילד הפנימי, ורק מתוך מקום נושא מרחב יכול הלומד להרפות מהרצון בשליטה.
אין לנו שליטה על המתרחש החיצוני, לא הייתה ולעולם לא תהיה. הסוד – שאיננו זקוקים לה כדי להיות על מקומנו ובהכרה פעילה, היכולת להרפות מהרצון שבשליטה – יוצרת מרחב. ובתום מרחב זה – יכול לפרוש כנפיים.
חיבור המחפש את התדר הפנימי הטוב ומרגיש אותו ומתמקד בו, ואז מוצף האדם באור יקרות הנובע בשפע גדול מבפנים וממלא את הנפש. כאשר מתחברים, אנחנו זוכים להארה. הצופים בנו, וגם אם לא מבינים מדוע, נמשכים אל האור. יש הקוראים לזה חיבור אל נקודת הצדיק, התמונה בפנימיות דפנימיות בליבו של כל לומד.
להראות להם, לזכות את הרבים, ואז נמשך חוט של חסד מספירת הכתר במורד עץ הספירות אל הלומד המתקדש ומשם אל הקרובים לו.
לעיתים לא מצליח הלומד לקיים את המשכיותו של חוט החסד הזה, וגם אם קורה יחזור ויתחבר ככל יכולתו, ככל רצונו, על פי מהותו, הכרתו הפעילה, בברכה.
הרצון המהותי מקורו בנפש העילית, רצונות קטנים מהנפש הגשמית (הבהמית).
רצון נולד מחיסרון, רצון מהותי נולד מחיסרון ומשימוש בהתכוונות הכרתית ובהכרת הטוב, כלי זה מאפשר ללומד להיות בטוב, לפעול מטוב, לעשות טוב ולהשפיע טוב, כלי מדהים זה, מביא תדר טוב ללומד, ולכל סביבתו, כאשר מתכוון ומתחבר להכרת הטוב, יכול לראות את רצונו המהותי מתפתח, ואת העשייה המתלווה, ודיוק מתחיל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *