מקבל עצמי כמפר

מקבל עצמי כמפר כלי ראשון ללומד המדייק בדרכו.
אין עניין בשיפוט על חוסר תוצאה מקווה, התוצאה נקבעת ע"פ המציאות והיא בדיוק.
ממקום של הפרה הנובעת מערבוב עם עומס הנשען על אגו ועל פגיעות מובנת, ממקום זה מגיעה ההפרה. הציפייה שהאחר ידייק במעשיו, יכבד את מקומו האישי של הלומד היא אשליה.
על הלומד לשמור את מקומו האישי בפני פלישה מול כל אחד. מה שעוצר בעדו הינו עומס המציף את המערכת. תחילתו בשיפוט עצמי הנשען על תוצאה שאיננה רצויה, משם משתלט העומס על חלקים נוספים מערער את ביטחונו ואת חיבור חלקי המערכת אצל הלומד ואז הבנתו הטובה מתבלבלת וכבר אינה מבחינה בין ימין ושמאל. ממקום דיוקו יבוא הלומד מוכן לכל תגובה של הזולת וינתק התנייתו בהתנהגות האחר. ניתוק זה חיוני להבנתו של הלומד כי אינו קובע את התנהגותו של האחר ואיננו אמור להתערבב עם העומס הפנימי שלו. כאשר יפנים הלומד את מקומו האמיתי ולא ייתן לציפייה אשלייתית להתחלף עם קבלת המציאות כפי שהיא יקל עליו לקבל את המתרחש לתיקונו בברכה ומתוך שמחה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *