מידת רוחק

לעיתים משתמש הלומד במידת רוחק. כלי הכרתי זה, יוצר רוחק בין המתרחש לבין הלומד ומאפשר את ניתוק ההתניה העכשווית שנוצרת לעיתים בין מתרחש חיצוני לעומס פנימי שעולה. מידת הרוחק יכול להיות בזמן, במקום או במרחב הנפש. שׂם הלומד מידת רוחק בינו לבין המתרחש ויוצר לעצמו מרחב שאיננו עמוס, איננו בשליטת העומס. במרחב זה יכול להרגיע את המערכת הסוערת, לייצבה ולהגיב מתוך מקום נקי כמיטב הבנתו. אינו חייב הלומד להמשיך בקו הישן של תגובה אוטומטית למתרחש. בוודאי שאינו נאלץ להגיב מכעס. יכול לצעוק אם צריך. אך למה מכעס? אם הצעקה אמורה ליצור את הקשב הנדרש אצל הזולת – יצעק. אך יגיב הלומד ממקום הכרתי הרוצה בטוב, הרוצה בפתרון קושי שנתקל בו ולא במחיר תשלום של הזולת. מקום זה יביא לתוצאה מהירה וטובה יותר מהקיים. מידת רוחק זו מאפשרת להגיב מדיוק מול מתרחש גם כשמופתע. אם איננו יכול הלומד ליצור את מידת הרוחק הנפשית, יזוז פיזית ויקנה לעצמו שניות יקרות בהן ירגיע את המערכת הסוערת.
בתיקון מתקדם, המקום של עשייה גשמית יכול לקבל צורות רבות ומגוונות. על פי המדרגה הרוחנית ישנה הכוונה האם ליצור מידת רוחק או להתחזק במקום עצמו ובכך לא תתכן פגיעות בתוך המקום עצמו. הכול לפי המקום הנכון והמדויק לו. כל אדם, מתוך חיבור פנימי למקומו, על ידי עבודה הכרתית להתחזק, לתחם את האגו, ולהגיע למדרגה שבה אין פגיעות, וזאת ללא קשר למתרחש החיצוני. עד שזוכה אדם למדרגה שכזו יכול להשתמש במידת רוחק שהוא מביא ולפעול דרכה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *