יופי וכיעור

יופי וכיעור, שני קטבים בחיים שלנו. מהיופי יש חיים, שמחה, נפש בריאה,. בכיעור – חולשה, כעס, חוסר ביטחון, ייאוש.
ההבדל בין השניים, בחירה. לעיתים לא קולט הלומד עד כמה פשוטה יכולה להיות בחירתו.
גם כשבוחר בטוב, כשפוגש כיעור בחוץ, מתערבב, לא מגן על השדה האישי, על היופי הפנימי, על התדר הגבוה אשר זוכה לו.
זוכה לו מרצון מהותי, מחיבור פנימי לקדושה. בהתחברות אל הכיעור, בהתערבבות איתו יש טומאה.
מכיוון שעוד לא למד לשים מחיצה, בין מהותו וכיעור חיצוני, שוגה לחשוב שהיופי הפנימי שלו אינו מהותי, לא מבין וגם כשנאמר לו דוחה, לא מבין.
על מנת להבין יחזק את הבנתו, יתחיל מאמת פשוטה. האם היה או לא היה? ואם היה, לא יעז להוריד, כי מרוקן את חווייתו, שמחת ליבו במו ידיו. כי הבנתו חלשה, אמונתו קטנה מרישומים קשים מילדותו.
עד מתי ייתן לרישומים אלה לעצור את מהותו? את שמחתו? מתי יבין ששמחתו חיבור לקדושה? תחושת המלכות ניתנת לו על יופי פנימי קיים, ניצוץ אלוקה ממעל שהוא שלו גם כשדוחה אותו.
לדיוקו ישמור על שמחתו, יגדל.
בחירה ביופי. זוהי בחירה בתדר עליון, בניצוץ מהות. מים חיים. כאשר בוחר הלומד לראות את היופי באחרים ומצליח לתחם שיפוטו ולפתוח את הקשב ולהפעיל ראייתו הטובה המתמקדת בטוב, ביופי הפנימי שבזולת. לא שם לב הלומד כי עצם פעולתו זו שהיא בבחינת נתינה נקייה הינה ממקום של יופי פנימי. לא ניתן לראות יופי אצל האחר מתוך נקודת הכיעור שבנו. עיקר היופי איננו התרפקות עליו הגובלת בהתנשאות. עיקר היופי הוא בראיית יופי, חווית יופי, נתינת יופי, הרגשה של יופי, הכרת תודה על החוויה והתפעלות על המתרחש. הכרת תודה והתפעלות הם שני כלים הכרתיים אשר מחזקים את היסוד. כל שעלינו לעשות להתחבר למקום של יופי. מתרחש עַבָרי הנושא יופי, מתרחש עכשווי הנושא יופי, רצון לטוב, הרבה טוב.
ושמצליחים וחווים את התדר העליון, את האור הפנימי המתפשט במערכת, גורם לתחושה נפלאה. איך נשמר אותה? איך נלמד להתחבר אליה לכשנרצה? הפעלת ההתפעלות מהחוויה הטובה ובצידה הכרת תודה על הטוב שזכינו לו. מחזקים את אותה חוויה שבהוויה ומאפשרים חיבור מחדש לאותו מקום נפלא לכשנרצה ובכך היסוד, הבסיס, התשתית מתחזקים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *