זיוף

ממקומו קולט הלומד את הזיוף שבהחצנת ההישגים, ועם ההתקדמות במהלך מצליח ליצור תיחום והפרדה בין המהות ובין המיותר. בדרכו מבין שממקום של ריצוי אין דיוק, אין התפתחות. בתגובה ראשונה מרגיש להתעלם ממה שחושבים, מדברים ומדגישים מילה, אבל בהעמקה יבין כאשר ניצב על מקומו ביציבה דרך רצון מהותי להתפתחותו ורואה שכל התגובה החיצונית יש בה חשיבות, חשיבות לו כמתפתח לא כמקבל אישוריו שם אלא כנותן ממהותן כנתינה נקייה דרך דוגמה אישית לדיוקם של אחרים.
נכון לעצור מדי פעם בדרך ולבחון מסלולי התפתחותו, אך נכון שבעתיים בהתקדמותו כמתקן ללא מאמץ וממשיך בדרכו מרותק מיופי הדרך ובמסירות קם מנפילותיו וממשיך.
במקום זה נוגע בתמצית מהות שדה ההכרה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *