ויתור

מילוי ציפיות הזולת נחשב על ידנו לעומס, אך לא בהכרח. לא בהכרח שביטול רצוני מול רצונו של מישהו אחר הוא עומס. מקום זה יכול לנבוע ממקום טוב לעשות טוב. השוני הגדול נעוץ בכפייה, כאשר אני כופה על פנימיותי להתנהג בצורה מוכתבת בין אם כניעה לדרישה ובקשה ובין אם סירוב לה. מקום מהותי מגיע מתוך הפנימיות כמענה לבקשה או מתרחש, כאשר תדר עיקרי הוא עשיית טוב לי ולאחרים. מקום חדש זה מאפשר ויתור אמיתי מתוך רצון טוב בדיוק שמאפשר סירוב בפשטות, כאשר בשני המקרים ניתנת תשובה ממהות לפי היכולת, החיבור והרצון האמיתי.
מקום פנימי בעל יציבה רוגעת מחובר למקום האישי ממנו יכול הלומד להתכוון לטוב, לפעול מן הטוב ולהרגיש את התדר הטוב בהתפשטותו במערכת האישית שלו. ובהדהודו למערכת אישית של בן/בת הזוג. מקום זה אין בו סתירה, אין בו כפייה, אין בו ויתור, יש בו התכוונות לטוב, עשיית טוב והתחברות לטוב. מעצם ההתכוונות לתדר מחבר, בונה, טוב, ימצא הלומד את התשובה למתרחש החיצוני משכלו הטוב בחיבורו למקום האישי, המפעיל תדר טוב כשולט במערכת.
מקום זה מאד מכבד את הזולת מבלי לוותר על המקום האישי. התשובות הגשמיות תמצאנה בדרך. יתכן שיידרש ויתור זה או אחר בגשמי, לא בפנימיות. מהבנתו הטובה יבחר הלומד בכוונתו הטובה כבסיס לעשייתו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *