הפיצוי המיותר

מקום של הילד הכואב את החיסרון יוצר צער בנפש. פחד, חוסר שליטה, תחושת דחייה וניכור. הילד מרגיש שמגיע לו, אך איננו טורח לשאול ממי מגיע לו, משום שהדיוק הפשוט הוא נתינת רגש לקיום מהלומד הבוגר אל הילד הפנימי המפוחד והמבוהל. כאשר הלומד מפנה רגש לקיומו, לא יכול הילד הפנימי להרגיש לבד, דחוי וחסר ביטחון. הסכמת הלב של הלומד להפנות רגש לקיומו חיונית בבניית המרקם הטוב של התיקון.
דיוק מתחיל, ישנה ראיית המצוקה והבנתה ונתינת רגש ביחסי כפי שניתן. בדיוק ממשיך, אין קושי לתת את כל הרגש הטוב מהלומד אל עצמו ובכך לנטרל את העומס העַבָרי של הילד. ממקום זה קל לתקן, קל להיות בנתינה על נקי לזולת, אין פגיעות, אין צורך במשחקים, מסיכות ופיצויים. מקום פשוט ונקי שמאפשר נתינת רגש לקיום כבסיס מתפתח ומתחזק.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *