הבנה מגוננת

לקיחת הבנה מתוך חלק שניתן, גם אם עדיין איננה פעילה במהות שלי, ולהתעטף בה כגלימה מגוננת ולהרגיש את הגנתה בפני המתרחש החיצוני הקשה, שימוש בתדר טוב של הבנה טובה שרוצה הלומד להתחבר אליה, יוצר מחיצה בפני מתרחש חיצוני קשה, מתיש, מאיים.
התעטפות בתדר המלטף, המגונן של ההבנה הניתנת, יוצר את תחילת הפנמתו וחיזוק המקום האמוני בו נוכל להשתמש לכשיתחזק לתיחום העומס, וקבלת עצמי כמדייק או כמפר ולהרגיש תחילת דיוק מתרחש ונבנה.
חזרה על ההבנה הניתנת, קריאתה, הבנתה, הפנמתה ביחסי כאשר אין הלומד מאוים ע"י עומס, מקרבת את הלומד אל ההבנה ובכך הופכת ההבנה להיות חלק מפנימיותו של הלומד והיא פועלת ופעילה יותר ויותר ומגוננת כגלימה טובה כנגד עומס זה או אחר.
פתיחת הלב לקבלת ההבנה ואת התדר הטוב שלה היא המחזקת ומאפשרת את הפנמת התדר הטוב הניתן.
מקום של מהות הוא מקום מוגן שאיננו מושפע מהפרות של אחרים, איננו מתערבב איתם. פעולה דרך מהות מאפשרת ראייה בהירה של הפרת הזולת. ראייה של שורש ההפרה שלו, ואין התערבבות עם העומס החיצוני. ממקום של חוסר ערבוב יכול הלומד ממהותו הטובה לעזור לזולת, לתחם הפרתו ולהרגיע מערכת סוערת, זוהי בבחינת נתינה על נקי המוצעת מלומד על מקומו למי שנמצא בהפרתו לה.
נתינה זו מחזקת את הגלימה המגוננת של המהות ואינה צורכת הסתגרות כמענה לפגיעות מיותרת, הבנת המתרחש מכילה בתוכה את ההכרה שהמרחש הוא לתיקוני במדרגתי ויש בו כלים לעלייתי במדרגה הרוחנית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *