הבנה ויישום

הבנה יישומית, אותה הבנה שברור לנו שהיא בהשגתנו, היא פשוטה לעשייה, היא מובנת, לכן התדהמה כאשר ביישום מגיעה תוצאה הרחוקה מלספק את הציפייה.
עולה עומס, תסכול, סתירה בשכל. השכל הטוב שניסח את ההבנה היישומית כמיטבה, דוחה את התוצאה הלא מספקת ואז הלומד מאשים את עצמו וכועס.
ישנה שגיאה – ההבנה נוסחה מבלי שנעשה תיאום בין מוח ללב. הווה אומר ההבנה לא באה משדה ההכרה אלא משדה החשיבה לבדו. ואז בהתעלמות מהסכמת הלב מוצא הלומד עצמו במקום של תסכול הבא מאי-יכולתו לבצע וליישם הבנתו.
בחיבור לאמת הפנימית הנמצאת בלב, יצפה הלומד על יכולתו האמיתית במדרגתו העכשווית ויבין שקודם הביא הבנתו ממקום אשלייתי, אם כי הגיוני, שהתעלם מהסכמת ליבו ליישם.
יתקן הבנתו ויתחיל במבנה של הבנה-יישום-תוצאה מחדש, ואז יישומו ידייק יותר ותיקון הבנתו יקל יותר ויבין את המקום הרוחני הנדרש להבנת הבנתו היישומית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *