האור הפנימי

כאשר נכנסים פנימה ונוגעים במקום האמוני ופתאום מרגישים את התדר הטוב והנקי שהיה אמור להתפשט להציף את המערכת ולהאיר את חיינו באור יקרות ומולו בהסתכלות על המציאות, מופנם כאב ותסכול מן הפער. כאב זה עלול לסגור את הלב וליצור נסיגה בהתכוונות המהותית לעשיית טוב. יבין הלומד שנוגע באמונה טובה ומקבל קושי הניצב מולו לחיזוקו.
מהותו הטובה איננה מותנית באף אדם, חיבורו לפנימיותו כאשר תקין ממלא את כל המערכת ואינו נזקק לחיזוק או תמיכה מבחוץ. כאשר יראה אמת זו, יוכל להתקדם בכיוון זה בצעד איטי ומהסס מעט, כי התקדמותו טובה ויציבה כאשר איטית ומדודה, יפריד את המתרחש החיצוני מהמתרחש הפנימי, יתחם את ההשפעה המוחלטת הקיימת כיום של המתרחש החיצוני על המתרחש הפנימי, יבין שהמתרחש הפנימי הוא שלו, הוא יציר בחירתו ועליו לחפש את דרכו כך שבחירתו תהייה מודעת. אין פה מגבלה, יכול לבחור בנשגב, מיומנותו חסרה ולכן יתאמן מול הקושי העולה עבורו לטובתו. לא יוותר, אם יוותר לא יעבור את הקושי, יזכור שהקושי הניתן לו מולו הוא כמידתו ויש ביכולתו לפרוץ את החסימה.
האם לא יוותר?
בשלב הראשון ינסח שאלותיו, אלה שאלות שנאמר בהן "שאלות שראוי להן להישאל", ינסח וישאל ותשובה תגיע גם מבחוץ וגם מפנימיותו".
הבנת הלב אל מול הלב היא המפתח, חיבור הבנת השכל להבנת הלב מול החלק שניתן הוא מפתח נוסף, לא יוותר, יתקדם ללא מאמץ, אם מרגיש מאמץ, בחר בכיוון שגוי, יחזור ויחפש נתיב ללא מאמץ.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *