דיוק בזמנים

דיוק בזמנים הוא כלי בסיסי לעשייה נכונה. היצמדות למה שקרה והצטערות עליו הינם בזבוז של זמן יקר מפז של רגעים ושעות עכשוויות על מציאות שאיננו יכולים לשנות. השחתה של דקות ושעות יקרות על חרדה מפני מתרחשים שעוד לא קרו הינם בזבוז של אנרגיית חיים חיונית, עכשווית, טובה ויקרה.
אין דיוק אלא בעכשווי, אין עשייה אלא בעכשווי ובכך הופך תהליך הדיוק לפשוט.
כל השאלה ההכרתית מתמצה במה אבחר להרגיש עכשיו. כאשר בוחר הלומד בהרגשה טובה הוא מדייק כלפי עצמו, מוסיף רגש לקיומו, איננו מאפשר לקשיים וחסימות לנהל את המתרחש ומעצים את יכולתו לבחור בטוב. לא בכדי נאמר שאדם יכול להיות מאושר או מדוכא מאותו מתרחש חיצוני. כל שעל הלומד לעשות הוא לבחור בחירה הכרתית לקיומו ולנתינת רגש טוב למערכת הפנימית. גם אם לא תבוא תוצאה מיידית הרי שברוחניות נעשית פה עשייה גבוהה, טובה, בונה. יש להתייחס לזמן העכשווי ביראה. איננו יודעים באמת כמה עוד זמן עכשווי נותר לנו, וכל דקה וכל שעה של דיוק הן יקרות מפז ואין לסמוך על כך שיינתן לנו עוד שיעור ועוד שיעור ועוד שיעור וכך ללא סוף. לכן בפשטות שאיננה מצריכה ידע או מיומנות יכול הלומד לפתוח את ליבו ביחסי ולהיות בנתינת רגש לקיומו. יעשה טוב לעצמו ולמשפחתו ויזכה לבנייה ולהעצמה של תדר טוב דרך רצף הדורות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *