גבולות

היכולת שלנו לחוש מרחב מותנית בראיית הגבולות שלנו, כאשר המרחב איננו נושא גבולות, אין לי יכולת להכיל אותו, אני יכול לדבר עליו, על מנת שמרחב יוכל בנפש אנחנו זקוקים לגבולות.
על מנת שאני אוכל להתחבר ולחוש צורה אני שם גבולות, ע"פ חוקיות הצמיחה והמשתנה התמידי, גם הצבת הגבולות משתנה.
בתחילה ע"פ היכולת הקטנה אני יוצר מרחב קטן, עם ההתפתחות ועם הגדילה מזיז את הגבולות, מרחיב את המרחב, נותן מקום אישי הנושא את מרחבו מתוחם בגבולותיו. כאשר מדייק תחושת הגבול של מרחב הקיום המתוחם משרה ביטחון, רוגע, יציבות.
גם הצבת הגבולות היא בחירה, כאשר הגבולות נבחרים קצר, מוצא אדם את עצמו במרחב המצר את קיומו. גם כאן הדיוק אינו בהפרזה, אינו בהחסרה אלא במידה. והמידה משתנה והמידה מתקיימת ומקיימת, ובמידה המדידות, ובמדידות הדיוק, ובדיוק הבחירה, כל אלה ניתנים ללומד הבוגר הלוקח אחריות משמחה פנימית ומהכרה פעילה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *