בין כסה לעשור – עשרת ימי תשובה | א' – י' תשרי

נמצאים בימים בין כסה לעשור. ימים לא פשוטים, לא קלים, ולכן החלק שהתקבל היום קשור לזמן.
ראש –השנה: יום הדין, פסק דין, דין.
דין זה לא עונש, דין זו מידה. אם ראויה למלקות אז מלקות, ואם ראויה למלכות אז מלכות. כפי שצריך, כפי שראוי.
אנחנו לאחר פסק –הדין שפרטיו איננו יודעים. על מה נידונים? הרי ידוע שאין המקום מכפר על עבירות שבין אדם לחברו, את הסליחה על אלה יכול הלומד לקבל רק ממי שפגע בו, אז איזו כפרה ניתן לשאוף אליה? בבסיסה של כל הפרה שבה יש נפגע נמצאת הפרת אמונים של אדם למהותו. כאשר בוחר אדם נגד נשמתו, נגד מהותו נוצרת הפרה פנימית קשה שבד"כ נגמרת גם בפגיעה באחרים. אדם נידון על הפרות אלה, במבט לאחור לכל השנה שעברה יכול הלומד לראות ולזהות ולהבין איך ומתי בחר נגד עצמו. ומאידך מתי היה נאמן לעצמו. נאמנות למהות ולא נאמנות לעצמו מאגו. מזיהוי המתרחש הפנימי יעשה הכנה, כל ששת ימי התשובה המיועדים לכך הם ימים הנושאים תדר של הכנה, על מנת שהכנתו תהיה מדויקת פוגש הלומד מיד עם סיום ראש השנה תענית. תענית קשה, צום גדליה. רצח נשיא מכהן בידי ישראלי. פצע מדמם בנשמת ישראל. ותזכורת נוקבת של כאן ועכשיו. ואין משחק, כשמפנים הבנתו יעשה הכנתו. יתכונן. העשירי בתשרי הוא יום תענית. איננו יום זכרון. הוא חג. התענית היא לשם טהרה. וביום הכיפורים תדר מדהים של סליחה, מחילה וכפרה. כפי שנאמר בתפילת "ונתנה תוקף" "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה".
תשובה עם חרטה אמיתית על הפרה של אדם נגד מהותו נגד עצמו, בקשת סליחה והתכוונות הכרתית לדיוק מתמשך. תפילה- מלים ללא קול בבקשת עזרה מן הקדושה, מן הגבורה מחיבור אל נשמת ישראל. עזרה בטרחה אותה אמורים אנחנו לעשות וצדקה. נתינה על נקי ממהות, נתינה ללא תמורה, ברוחב לב, בעין יפה לאחרים ולנו. כאשר מתפלל אדם אל בורא עולם ומבקש תקן בשבילי את ההפרה- לא ייענה. בחירתו מקודשת גם בידי שמים. תיקון הפרתו היא מלאכה של כל לומד ואין זה קל כי ישנן חסימות, פחדים, הרגלים, התמכרות.
אך אם יבין הלומד ויפנים את הבנתו היישומית מתוך רצון מהותי לתקן, להתגבר על פחדים, לא לוותר להתמכרויות. על כך רצוי לבקש עזרה. ואין בקשת עזרה טובה יותר מאשר מול הקדושה האדירה של יום הכיפורים, מול ספרי התורה, בקשה נטולת אגו, בקשה מעומק הלב לעזרה בהתגברות על פחד ואי-ויתור להתמכרות. וכאשר מוכן ומבקש מעומק לבו, זוכה.
ואין מדובר בתיקון מוחלט כי אם עוד שלב חשוב בעלייתו הצפופה. עוד צעד בדרך תיקונו. יום הכיפור מכפר, ומהתכוונות הכרתית לניקוי פנימי מתקבלת עזרה וכאשר זוכה ויוצר שינוי והוא מוקרן החוצה ומחלחל גם בליבות אחרים והתיקון מתפשט ושנה חדשה בפתח ממקום נקי יותר.
ימי תשובה. חרטה על הפרה, הצטערות וסליחה והבטחה לניקיון. תפילה, בקשת עזרה מתוך חרטה, במילים ללא קול מול הגבורה. צדקה היא נתינה על נקי ללא תמורה, בפשטות לנזקקים וגם לעצמנו. ממקום זה, עומד כל אדם כפי שהוא, ומתוך נאמנות לעצמו, למהות, לא מתוך נאמנות לאגו שלו, מתוך נאמנות למהותו, ומבקש עזרה בפריצת החסימות הנשענות על פחדים, מהרגלים והתמכרויות.
מבקש עזרה להתגבר על הפחד. מבקש עזרה לא לוותר מול ההתמכרות ואין זה קל. אלא שביום הכיפורים תדר חזק של קדושה מכפרת, סולחת ומוחלת וראוי לאדם שיעמוד אל מול הרוממות ומתוך מקום נקי מאגו, יבקש עזרה, עזרה על עצמו, עזרה לעשייתו בהתכוונות מרצון מהותי להתנקות ולהיכנס לשנה החדשה בתדר אחר, בדיוק מתגבר. וכאשר האדם זוכה בעזרה משמיים, הוא מתחזק ועשייתו מדודה, ודיוקו ברור, ועשייתו ניכרת, נמצא בנתינה לא רק לעצמו, כי אם גם לסביבתו ויקיריו,. ותדר ההתחזקות מתוך חסד שזכה לו עובר כהד גם לאחרים הזוכים להתנקות משלהם.
על כן, יגיע אדם ליום הכיפורים מוכן, יעשה מלאכה, יבחר איזו הפרה רוצה להביא לתיקונה, ייקח כמידתו, לא יפריז ולא יחסיר. ידייק. ובהתכוונות הכרתית, מעומק הלב, יתחיל את דרכו הטובה, יזכה לעזרה טובה ויוכל לדייק בהמשך דרכו..

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *