בין יום הכיפורים לשמיני עצרת | י' תשרי – כ"ב תשרי

והנה אנחנו אחרי יום הכיפורים וכמו שביום הכיפורים אנו נידונים על ההפרות כנגד המהות שלנו וזוכים או לא זוכים לכפרה על פי החיבור הרוחני אותו מצליחים לקיים, יום הכיפורים עובר בתדר קשה, לא מוותר, נוקב שכאשר אנו זוכים לחיבור מתוך ניקיון פנימי פתאום הוא לא קשה, פתאום הוא מובן, פתאום רואה הלומד איך מתפתח דרכו. כך או כך יום הכיפורים נושא מוחלטות.
והנה עובר היום ורוצים אנחנו למצוא עצמנו מעבר לכל, אך לא כך מתוכנן. אמנם נגמר החלק הנושא מוחלטות כסכין, ומתחיל חלק נושא שמחה מהחג המתקרב, ארבעה ימים של הכנה לחג הסוכות וכניסה לחג הנושא תדר של שמחה, זרימה רוגעת בניגוד מוחלט לעשרת ימי תשובה בין כסה לעשור, בין ראש השנה ליום כיפור. ועדיין ניתן לתקן, סגירת המעגל היא בהושענא רבא, היום השביעי של חג הסוכות, עדיין ניתן להתחבר בפנימיות, להפנים את ההפרות, להתחרט עליהם ולתקן. אלא שהפעם התיקון נעשה מתוך זרימה ורוגע בסיוע מתדר הנקרא "אורות מקיפים", להם זוכה הלומד בעת ישיבתו בסוכה. גם פה החיבור לתדר עליון זה מותנה בניקיון הפנימי עד כמה באמת יכול הלומד לתחום עומס, להתחבר למהותו, להתחבר לרצונו המהותי לתקן ולא לוותר להתמכרויותיו.
לאחר הושענה רבה מגיעה ההתחלה החדשה, חג חדש, בן יום אחד, נקרא שמיני עצרת או בשמו הידוע "שמחת תורה" ופה מסתיים המעגל של השנה האחרונה, מסיימים את קריאת התורה בפרשת "וזאת הברכה" ופותחים מסלול חדש בפרשת "בראשית". אלא שהפעם בהבנה עמוקה יותר למילים ולתדרים המביעים מסרים עמוקים ממרחק אלפי שנה. ממקום זה סוף סוף עומד הלומד בהתחלה חדשה. תיקן עד כמה שיכול היה את הפרותיו כנגד עצמו, ביקש סליחה ונמחל לו כפי שנמחל לו בהפרותיו כנגד אחרים. זאת אומרת מתחיל את השנה כמיטב יכולתו. האם ידייק? נושא כלים הכרתיים אשר מיומנותו בשימושן הולכת וגוברת ולאט לאט צומח, גדל, מתפתח.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *