אור פנימי

קורה שישנה התערבבות עם המתרחש החיצוני ונמצא הלומד בעומס פעיל המשתלט. עד שאינו רואה כי מגיב מתוך העומס לא יתחיל את עשייתו ההכרתית. כאשר זוכה ורואה שנמצא ברגע זה בשליטת עומס מתפרץ נאמר להשתמש במידת רוחק.
מידת רוחק פיזי, מידת רוחק בזמן או מידת רוחק במהות. ונאמר שמידת הרוחק איננה התנתקות מהמתרחש כי אם מידת רוחק על מנת להרגיע את המערכת על מנת לשוב אל המתרחש.
הרגעת המערכת נוצרת בעת בניית מחיצה. המחיצה הינו תדר פנימי השובר את ההתניה שבין המתרחש החיצוני אל סערת הנפש הפנימית. המחיצה נבנית בכל פעם מחדש. ככל שמיומן יותר, קלה המלאכה.
בפנימיות מידת החיות קשורה בהדהוד המהות הפנימית אל אור עליון הנכנס אל המערכת. אור עליון מעורר את ניצוץ הנשמה ואור פנימי מציף את המערכת והלומד חווה חיוניות, חיות, הוא נמרץ ושמח. לפעמים ישנה חסימה. החסימה היא קליפה. ישנה קליפה האוטמת וחוצצת לחלוטין בין האור העליון לאור הפנימי וישנה חסימה שהיא כן חדירה והיא כעין ערפל סמיך העוטף את הפנימיות. כאשר הלומד נמצא בחסימה שאינה מוחלטת ואטומה הוא זוכה להבלחות האור העליון מדי פעם ובהבנתו נרשמת העובדה של קיומו של אור עליון.
קורה שהחסימה יוצרת קליפה אטומה ושום נצנוץ לא חודר פנימה והלומד מוצא עצמו בבדידות, בחוסר תקווה, במקום אפל וחיותו נמוכה. ובכל זאת גם במקום קשה זה לעיתים מתוך המצוקה המתגברת מתעורר הלומד ויוצא לפרוץ את חסימתו. מספיק שינקב חור זעיר בקליפה ונצנוצו של אור עליון ייכנס לחייו על מנת ליצור את המהפך ותחילת החיבור מתממשת. ואז, יוצא לדרכו על מנת לפרוץ ולפוגג את החסימה וכאשר זוכה, זוכה לחיבור עליון ופוגש מקום חדש בחייו. במקום זה מחכה לו העומס הבא, הפחד. הפחד מהמקום הלא מוכר.
ועכשיו בחירת. והאם יסוג או יתקדם? כל עשיית העומס היא לשלול מהלומד את הבנתו שעומד הוא מול בחירה וכאשר אינו בוחר בחירה חופשית, דבר שמכנים כפעולה אוטומטית, משתלט העומס על המערכת ושוב על מנת לתחם אותו בונה הלומד מחיצה. מבעד למחיצה אותו תדר פנימי שהוא יוצר זוכה בהרגשה כמוגן ויכול לדייק ללא מאמץ. גם המחיצה כמו כל כלי הכרתי אחר היא מיומנות הנרכשת מטרחה החוזרת ונשנית עד שלומד להציב מחיצתו כרצון וכראוי וכרצוי לו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *