אגו

מחד, הכרת הטוב זהו חיבור פשוט למקום המואר שבנו. מאידך, עדיין לא מאפשרים לנו בתחילת הדרך להתחבר לשם. כי בהתחלה מלכודת פתאים מחכה לנו – "האגו". המקום המתרברב מביטחון חסר עלול להציף את המערכת ועל כן, בשלב ראשון, מרחיקים אותנו משם.
כאשר עוברים מדרגה, ועומדים על מקומנו בשפלות רוח, בדיוק פנימי, אז נכון וראוי להתחבר אל האור הפנימי, לתת לו את מקומו כמציף את המערכת, קורן החוצה ומקרין לאחרים. במידתו, לדיוקו ולדיוק סביבתו.
המקום שמכיר תודה על הטוב, כאשר הוא מתוחם, יוצר פתיחת מרחב ופתיחת המרחב מכילה תדר ההולך ומתגבר, הולך ומתרחב ומחזק את המערכת ומרפא אותה. הדיוק הוא שביל דק מאד.
מחד יש לברך על הטוב ומצד שני אסורה הנגיעה באגו כי מורידה. הדיוק נדרש ויכול הלומד לקיימו ללא מאמץ אם הכרתי למקומו. והכרה למקומו נבראת במילותיו. כאשר בורר מילות מהות על דיוקן, נפתחת הדרך. כאשר שוגה, נסגרת הדרך, ולכן, הזהירות חשובה פה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *